|
יש לי ידידה אחת שאוהבת למצוץ לי במקומות לא שגרתיים.
קוראים לה ענבל אבל אני אף פעם לא קורא לה ככה. השם הזה לא
מתאים לה בכלל. מכירים את זה שיש בנאדם עם שם לא מתאים? ענבל
הזאת היא הדוגמא הקלאסית.
בכלל אני שונא את השם ענבל.
פעם הכרתי תימניה אחת שהריחה כמו פח אשפה וקראו לה ענבל. הייתי
באיזו אורגיה והיא הייתה מסמר הערב. (כולם נעצו אותה.)
היא גם הריחה בהתאם.
עד אותו ערב לא יצא לי לזיין מישהי עם אטב כביסה על האף.
את התימניה הריחנית לא פגשתי מאז נעיצת האטב. אבל עם ענבל
השניה אני מבלה מלא. רק שאני לא קורא לה אף פעם ענבל. אני קורא
לה נובי.
נובי אוהבת למצוץ לי בכל מני מקומות מוזרים כמו למשל
בסופרמרקט.
יש את האיזור של האוכל לכלבים ששם אין הרבה תנועה. נובי זוללת
לי שם את הזין כמעט בכל פעם שאני לוקח אותה לקניות.
היא אמרה לי שהריח של המזון לכלבים מחרמן אותה ואני לא מבין את
זה. לדעתי זה ריח על גבול המסריח. ריח לא נעים.
בפעם האחרונה שהיינו בסופר הזה, ניסיתי לגרור את נובי למקום
אחר. ליד הפיתות והלחמים למשל. שם יש את הריח הטוב הזה של
מאפים טריים.
נובי התעקשה על האוכל לכלבים. היא הבטיחה לי ליקוק לפי הטבעת
אם אני אוותר על הלחם ואלך על הבונזו.
אמרתי לה שנמאס לי מאוכל של חיות ושאני רוצה להריח קצת לחמניות
ושאפילו לא אכפת לי שיש שם תנועה גדולה של קונים.
כששמעה נובי שיש שם הרבה אנשים ליד המאפים היא שינתה את דעתה
והסכימה. פתאום היא החליטה שהרבה אנשים זה גם מחרמן, אפילו
יותר מריח של דוגלי. בעיקר אם יעבור שם מישהו חמוד ואולי ירצה
להצטרף אלינו.
אין לי בעיה עם מישואים חמודים שמצטרפים אלינו. זה די נדיר
האמת. רוב האנשים נורא ביישנים. אפילו אם הם רוצים יש משהו
שעוצר בעדם מלשלוף את הזין באמצע הסופרמרקט ולהכניס אותו לפה
החם של נובי.
עכשיו אני מתחיל להתחרמן בעצמי. נובי הזאת כל כך סקסית שהיא
אפילו לא צריכה להיות פה פיזית כדי לגרות אותי. מספיק לי רק
להעלות חוויות בראשי והופ- מר זקורי מאיים לקרוע את המכנסיים.
יודעים מה, אני מתקשר אליה.
בת זונה לא עונה.
טוב, היא בטח בשירותים או שהיא מוצצת משהו. |
|
זה היה בלי ספק
הדבר הכי מטופש
שעשיתי בקריירה
שלי
עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.