|
בין שיש מעל לפני
לבין תחתית האין בסוף
עומד נשען על גב נוצר
פניו נופלות בראות הנוף
ראשון עובר רואה נולד
שני תמותה על סוס לבן
רץ הוא אל מקום מותו
צוק אפל רחוק מכאן
"סיים את שהתחלת אז"
אומר מותו בקול רועם
חייו עומדים מולו כעת
רק מנפשו הוא מדמם. |
|
|
נסה לא לשבת על
הקוצים.
א. זה הורג אותם
לגמרי;
ב. מישהו בונה
עליהם אולי את
ארוחת הצהריים
הבאה שלו.
ומי שלא טעם
מחית דרדרים
מוקרמת בשמש יער
חורפית מוגשת
קרה או חמה, לא
טעם מחית
מימיו.
-פו רעב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.