ח. אורורה / ילד בר פרח |
נטוש, בלי אם ודרך,
אותך אקטף משביל עקר,
פן תקמול על טרש
ואשימך בחלוני,
על אדן,
לרחץ בין אגלי הטל,
גווך הרך ינוע
לנגון של רוח קל
ולא תדע עוד בדידות
ועצבת
תנוח ממרמס אדם,
גבעוליך יפרחו לרום,
לי יוריקו כמקסם,
וכה אשמח בך,
ואתה תשמח גם בי,
ילד, פרח בר שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|