ידעתי שאני מפתחת ציפיות
אף פעם לא חשבתי שאני אתאכזב
כל כך, דווקא ממך
בעצם, אתה בכלל לא יודע שנפגעתי
בגלל שאתה כל כך עסוק בעצמך.

והפעם בכלל לא הלכתי לכיוון ההוא
המורכב והקשה,
חיכיתי למשהו ברור מאליו
שהיה צריך להיות
ופשוט לא.

לא התכוונת, אני יודעת
פשוט הנחת אותי בצד,
אבל אם אתה היית במקומי,
היית מצפה לכל העולם
והיית מקבל אפילו בלי לדרוש.

אל תגיד שאני אנוכית
וחושבת רק על עצמי,
אל תגיד שאם הייתי צריכה
הייתי אומרת, הייתי מתקשרת,
כי אמרתי. לך אמרתי ראשון,
ותוך כדי לא שכחתי את שהיה לך לומר.

וכבר נמאס לי כל פעם
לכתוב על האכזבות,
האכזבות ממך.
אני רוצה שלא לסלוח
ולהמשיך,
אבל לא מצליחה.