הַחוֹחִית  שֶׁלָּךְ מְקַנֶּנֶת בִּי בְּלִי הֶרֶף
גּוֹזָלֶיהָ רַכִּים וּרְעֵבִים
מַמְשִׁיכָה לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמָהּ
לֹא אַזְכִּיר אֶת כָּל שְׁמוֹתֶיהָ  
מַחְלִיפָה אֶת צוּרָתָהּ כָּל הַלַּיְלָה
הִיא מְעוֹפֶפֶת בֵּין הָעֵצִים
שֶׁבְּחֲדָרַי הַשְּׁקֵטִים
חוֹחִית מֻפְלָאָה מִזַּן נָדִיר
עוֹד תִּפְרֹצְנָה רַבּוֹת כַּאֵלֶּה מֵהַקֵּן
יָפוֹת
מְכַשֵּׁפוֹת
עַם רַב מְאֹד
הֲמוֹנֵי חוֹחִיּוֹת
דּוֹאוֹת מֵעָלֵינוּ בָּרְחוֹבוֹת
הֵן זוֹכְרוֹת אֵיךְ פַּעַם
עוֹד הָיוּ חֲתַלְתּוּלוֹת.