יגאל התעורר מוקדם ביום הראשון של חג סוכות. הרבה עבודה הייתה
לפניו. עוד שעתיים יגיעו כל האורחים והרב לקידוש בסוכה ויש
צורך להכין אותה כראוי. הוא יצא לחצר האחורית בביתו, סוחב עמו
מספר כיסאות, ומולו ניצבה הסוכה הגדולה. לאחר מספר נוסף של
כניסות ויציאות מן הבית ניצבו בסוכה כיסאות, שולחן, קישוטים,
יין קידוש, שתייה קלה, מטעמים, וכוסות וצלחות. יגאל הסתכל
מסביבו מרוצה מהסידור המוצלח של הסוכה.

שעתיים לאחר מכן, כבר הגיעו בני המשפחה, האורחים והרב. אימו
ואביו הביאו עוגה ואבישי הביא שמפניה לערב. הרב הסביר את
חשיבותם של ארבעת המינים, שמסמלים את כל סוגי היהודים;
"הלולב יש לו טעם ואין לו ריח. הוא חכם בתורה אך חסרים לו
המעשים הטובים. ההדס לעומתו, יש לו ריח אך טעם אין לו. לערבה
אין טעם ואין ריח. ואילו לאתרוג יש גם טעם וגם ריח. גם דרך וגם
מעשים."
עוד המשיך הרב והסביר, כי על מנת שהברכה לסוכות תהייה שלמה,
עלינו לאסוף את כל ארבעת המינים, שהרי הם מדגם מייצג של העם
היהודי ולקרב אותם לליבנו מבלי להשמיט אף אחד מהם, לטוב ולרע.
לכן, הוא המשיך ואמר, חג הסוכות הוא חג האחדות.
לאחר ההסבר נתן ליגאל את הזכות לברך ולנענע את ארבעת המינים.
כאשר נטל יגאל לידיו את ארבעת המינים נפל מידיו האתרוג והתנפץ
לרגליו, משפריץ מיץ אתרוג עסיסי לכל עבר.
אבישי חייך חיוך משועשע ומלמל: "ממילא אף אחד לא אוהב אתרוג
שחצן"
תגובתו של אבישי שברה את המבוכה והאנשים מסביב פרצו בצחוק. אמו
של יגאל מיהרה אל השכנים לבקש את האתרוג שלהם להשלמת המצווה.

שלושה שבועות לאחר מכן, עמד יגאל למרגלות עיריית תל-אביב
והמתין. השעה הייתה כבר מאוחרת הכיכר שמולו עוד המתה אדם. הוא
בחן את האיש היורד במדרגות העירייה.
יגאל התחיל להתקדם, מתקרב מאחור אל האיש ומתעלם לחלוטין מקבוצת
האנשים המקיפה אותו. בשליפה מהירה הוא שלח את ידו לגב האיש
וירה שלוש יריות.
בירייה השנייה הסתובב האיש במבט מופתע ולאחר מכן התמוטט אל תוך
מכונית ראש הממשלה, שזינקה מיד לכיוון בית החולים.

בזמן שקפצו על יגאל עשרות שוטרים ואנשי ביטחון שלא שמו לב
לקיומו מקודם הוא חייך חיוך משועשע ומלמל: "ממילא לאף אחד לא
אכפת מאתרוג שחצן..."