יעל ויק / התמוססות |
גבך רם ונישא
וכתפיך רחבות
כתפיים שגהרו מעליי לילה אחר לילה
ונרדמו בצד השני של המיטה
אני גוזרת את דמותך המתבוננת אליי מהמסך
מהתמונה
מהזיכרון
ושומרת אותה בערימת התמונות
אני פורמת את מילותיך
ומחזירה את האותיות למגירה
עורמת אותן לפי סוגים ורגשות
ומוציאה מהן את משמעויותיהן המוכרות.
ככה העולם שלך,
על זכרונותיו,
אהבותיו,
הרגליו,
נמוג ממני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|