בלבי נפלה שלהבת
והיא כילתה
שם היא עוד יושבת
היא יושבת על משכנה
שורפת, בוערת
את נפשי שלי היא גוזלת.
ואתה מביט במבט זגוגית
טוען שאתה מרגיש
חדר, חדר היא נכנסת
ושום דמעה אותה לא עוצרת
לא מלח ולא מים.
ואחדור לך בעיניים
ואחפש שם כאב
ואמצא רק צבע שמיים
ולא עוד.
בחיוך לועג,
במבט עוזב,
בידיים עסוקות
שעוסקות בהכל
והחשוב לך - שלא נוגעות.
אשבור מבטך
ארצד את הזכוכית
ואתה עדיין בשלך.
כאיכר - מחזיק בלפיד
אש,
את אורו גונז
ושורף
גונז
ושורף.
תכלה ותצית אותי
ובלבי כעת גחלת
להבתך שלהבה את שלי
ולהבה כזו - לא אדע עוד אחרת...
בשבילך... גונזו. |
