אני מחובר לעולם אך מנותק מכולם, אני את הכל ולוגם ממעיין
השמחה.
אני מבין את כולם איך איני מובן על ידי רובם, אני אוכל את
פירות החוכמה.
אני רואה את הכאב של כולם אך איני יכול לעזור, אני מחייך,
מכוון, ומסביר ללא הצלחה.
מנסה וממשיך ורואה באופק תקווה, לא לשינוי אך להבנה של אמת
עמוקה ונקייה ממילים שכולנו איבדנו מזמן.
היא נמצאת שם עמוק, עמוק בתוכנו ומחכה רק לפרוץ לעולם.
כולם מחפשים אך מעט כן מוצאים את שלוות הנפש המיוחלת.
מחפשים בהרים, במדבר ובים ובכל מקום רחוק מהבית.
רק אם נתבונן אולי נגלה שהכל נמצא בתוכנו.
ואני מסתכל ולא מוותר, רואה את הקסם הבריא בכל דבר קטן ביקום.
ואז אני מחייך וחושב על כל מי שקרוב לסיום המסע, ואני מאחל להם
בהצלחה.
מוקדש לאבנר ולכל אלו שקרובים לסיום המסע.
אחי אל תדאג - הכל לטובה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.