בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ
ברא אלוהים את החברה.
והיתה אחראיות ואכפתיות
יחסי סולידאריות
של מערכות יחסים שעדיין לא נבנו
קשרים חברתיים לא קרובים
שטוו את הבד שקראנו לו דמוקרטיה.
דמוקרטיה על כל פניה וגווניה.
וביום השביעי ינוח.
על שום החברה הקורסת
הבד שנקרע
החוטים הנפרמים.
ישב מהצד והביט על שחיקתה
של החברה הישראלית.
הסולידאריות שינתה צורתה
והפכה לתחרות והישרדות.
אטומים.
אטומים בחלל שנפגשים מדי פעם
באופן אקראי
וממשיכים במסלולם.
ואנחנו? גם אנחנו נביט ביום השביעי על היכחדותה של הדמוקרטיה
ולא נפעל
כדי להציל את חברתנו הטובה ביותר?
