עמית בלום / הסוד |
אני יודעת מה עשית
גם אם להסתיר זאת ניסית
אינך יודע מה זה גרם לי
כשאותך שמעתי אומר "נכשלתי"
פזמון:
איני יכולה לשמור על הסוד
שנינו הפכנו אותו לסיפור רע עד מאוד
כל גופי מצער כואב
אנא סלח לי כשאספר את אשר על הלב
כל חיי ראיתי אותך כאדם מופלא
אך מאותו יום נראית כיצור נורא
יצור שהורג ללא מחשבה
פוגע באהובים גם כשהם חשובים לך
פזמון...
דמותך רודפת אותי בלילות
אני מרגישה שלא אוכל עוד לחיות
אני אוהבת אותך ולא אתן לך ליפול
לכן אשלח אותך למקום שלהגיע אליו רק מלאך יכול
פזמון...
אתה חופשי עכשיו לא קיים עוד בגוף
אתה קיים עכשיו כמשהו יפה וכסוף
אניח פרחים על קבר שיש קר
עד שעם הזמן הקבר נשבר וזכרונך נעקר
פזמון סיום:
זה הוא הסוד אני אותך שיחררתי
הגעתי אליך ואת מעשיך סיימתי
לא תפגע בעצמך פעם נוספת
לא תפגע בי בשנית ולא תאהב אחרת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|