ברוכים הבאים
תרצו לשתות משהו?
"הסבון בכה מאוד, דני לא רוצה בי עוד"
צילום ארס-פואטי?
כשעולים לגג אפשר להציץ לראות איך אחרים חיים
וגרסאת הצבע לתצלום הראשון מתוך סדרת "גבולה של עליה" הנמצאת בכתובת http://stage.co.il/Stories/468785
אז הסיפור של הסדרה הזאת מתחיל כשהפילם נשכח בתוך מצלמתי בסוף אוגוסט עם 25
תמונות בתוכו. במשך חודשיים לא נגעתי בשום מצלמה שהיא. חוץ מבוקר יום ראשון
אחד, נדמה לי שבספטמבר, סבא נזר ביקש ממני שאבוא לצלם את הסדנת ציור שהוא
משתתף בה, כדי שהוא יוכל להשתמש בזה ולצייר משהו. הוא הציג אותי בתור צלמת
מקצועית (אני ממש לא, אגב) ועקב אילוצי לימודים, ביליתי שם כחצי שעה וצילמתי,
הדפסתי לו עותקים מהמחשב. נאמר לי שהוא התחיל לצייר משהו, היה באמצע העבודה.
קצת יותר משבוע לפני סוף אוקטובר הוא מת. במשך שבוע או יותר מזה בעצם הסתובבנו
כולנו סביב זה. באופן טבעי צילום נדחק לתחתית סדר העדיפויות.
אז איך בכל זאת סיימתי את הפילם? פרשתי לחדרי בשעת אחה"צ מנומנמת על מנת
לישון. הסתכלתי על האור הצהוב-כתום היפיפה על הדלת שלי, ובבת אחת נזכרתי
במצלמה. חשבתי שבעצם, צריך לסיים את הפילם הזה. סבא התגאה בי על פועלי
הצילומי, וכשהוצאתי את המצלמה מהתיק השחור והתחלתי להסתובב בבניין עשיתי את זה
מתוך מחווה לסבא שלי (לא שזה ניכר בתצלומים עצמם), ולכן הסדרה הזאת (שאולי היא
לא הטובה שבהן, אבל אני אוהבת אותה) מוקדשת לכל משפחתי המורחבת, ובעיקר לאלו
שחוו את המוות הזה בצורה הרבה יותר חזקה ממני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.