|
הפעם לא, את לא צוחקת
רק בוהה
בחורש האלונים המתחלפים
כהרף עין
בין רגלייך
הפעם את לא בולעת
את שתיקותייך
את נאחזת בכיסא
הקבור בין ניילונים דחוסים
ואוטמת את הרשע
שמתקרב עם רוח צפונית-מזרחית
הפעם את לא נרדמת
באמצע ההברה
הפעם לא נבלעת בין הכותרות המודפסות
וטועמת עוד דמעה מלוחה
משתיקה צווחה איומה
הפעם את לא שרה, ילדתי
ולא קופצת אל עבר פיו הפתוח לרווחה
של האריה
נעדרת שנים רבות
מעל פני האדמה
הדמיונות שיגעו אותך
"למה את מסתלקת?"
הפעם את כבר לא מנשקת
את לחיי האויב
לא נותנת ביס מהממתק של האיש הזר החולני
את אוהבת אותו
נורא נורא
את אוהבת אותו אהבה עזה
אך לא עוד
לא תחייכי עוד, לא הפעם, ילדתי. |
|
|
זה הכל באשמתכם
יא חארות,
ראיתם את השם
שלי והייתם
חייבים להתחכם,
אני מכיר חארות
כמוכם, רואים שם
מגניב בסלוגן,
חייבים להעתיק,
או לענות, או
ליצור דיון
ציבורי,
קאקות! זה מה
שאתם, שלא לדבר
על זה שאת רוב
הרעיונות שלי
אתם גונבים...
אבל זה בסדר אני
מבליג,
וכל פעם שמישהו
מציק לי אני
עובר לדמות חדשה
בסלוגן!
ככה לעולם לא
תמצאו אותי...
ףץךן, בסלוגן
מתחכם בעזרת
השם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.