|
המלצרית בירוק נושאת המגש
שולחני רחוק האם אליו היא תיגש
צועדת בחן משרתת כולם
נשמתי אתן למען חיוכך החם
כשאת שואלת: "מה תבקשו?"
שפתי כמו עצים קוששו
כמו אוויל נאלמתי דום
כשמולי התגשם החלום
האם תבואי לשרת אותי
למלא אחר כל גחמתי
תבואי כשראשך היפה מורם בגאון
תבואי ולו רק כדי להביא לי את החשבון.
כתבתי כשהייתי משועמם מאד |
|
|
החיים הם כמו
טרמפולינה - פעם
אתה למעלה, פעם
אתה למטה, וכל
הזמן יש
"בווווווווווווווווווווווווווווווווווווינג"
מעצבן ברקע.
אחד ברגע של
פילוסופיה.
בוינג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.