וכי תריח פרחים ותביט
ביופיים,
לא תחוש מנגינה עדינה
מרקדת על מיתרי ליבך?
לא אחוש, לא אחוש,
אמר לי הזר
הפרח הוא לי כבריון אכזר.
וכשתעמוד בפסגת הר ירוק-עד
מקיפך,
לא תרגיש בדמעות
זולגות על לחייך?
לא אחוש, לא אחוש,
אמר לי הזר
ההר הוא לי כעריץ מנוכר.
וכשתעמוד אהבתך
ותנעץ בך מבטה,
לא תרטוט, לא תרעד,
לא תטבע בעיניה?
לא ארטוט, לא ארעד, כי נפשי נפצעה.
ברבות כבר טעיתי,
ואהובתי משאירה בי טעם מר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.