יעלי ברבינוביץ / זה כי היא לא |
היא להוטה אך גם תמימה,
הטבע אותה תמיד מבין,
היא מלאה אנדרנלין.
כוחה נוגע בה,
חומה גווע בה.
היא כה רחוקה,
אך במרחק נגיעה.
זרועה שלוח,
היא בתוך הרוח.
היא בשלכת של הסתיו,
היא בורחת לי עכשיו.
ומבין צלליה,
היא משמיעה צרחותיה,
היא נושמת נשימה אחרונה
ויורה את ירייתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|