חיוורים פני השמיים
עננים אפורים מזילים דמעה,
משבי קור יוצאים מפי הרוח.
מזג אויר הולם
תואם את האווירה
להתנהגותך המגעילה.
פניך נפולים, לא מחייכת
הבעות קודרות, כמעט קצף בשפתייך
קור מקפיא משדר גופך, נשמתך.
מי ייתן ויגיע כבר אביב,
ואז אולי תזרח דמותך
וינעמו אורחי התנהגותך.
אך כל אלה בעצם, אינם אלה שיגיונות
את לעולם לא תשתני, קיץ, סתיו, חורף, אביב
את בעצם קרירה תמיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.