הגענו ליגור, השעה אחת ושתיים עשרה דקות, החנינו את האוטו
בחנייה עישנו סיגריה וחיכינו דקה. יצאנו מהאוטו והתחלנו ללכת
לכיוון הכניסה, הכניסה של האולטרהסאונד.....
שלי חייכה אלינו ונתנה לנו הנדת ראש קלה לסימון שהיא ראתה
אותנו בין ההמון ושנתקרב,הגיע הזמן-חובה עלייך להוריד את
הפרצוף חסר הביטחון ולהיכנס למסכה הקשוחה שהתאמנת עלייה
בדרך....הקשוחה והבוגרת שנכנסת למועדון בקומבינה,
קומבינה....כל החיים הם קומבינה אחת גדולה.
אנחנו בפנים. חולפות על כל הפרצופים הרגילים שעושים עלינו פוזה
בכדי להזכיר לנו שאנחנו לא רשאיות לנכוח במסיבה זו-חובה עלייך
להמשיך ללכת להיכנס פנימה להעלם מבלי להשאיר סימן עשן אחרייך.
אני מתחממת בעזרת הזזת רגלי בקצב אחיד וקליל אשר מאפשר לי
להסתכל ולבחון סביב האם ניר,יניב,רפי היפים שלי הגיעו-חובה
עלייך לרדת מזה מכיוון שאת יודעת שזה חסר טעם ניר של שלי יניב
של שירן ורפי..אווו רפי של מוניקה!
אני נסחפת.המוסיקה ממשיכה והקצב לא עוזב את רגלי ומתפשט בגופי,
שלי באה לשאול אותנו אם אנחנו רוצות ללגום קצת אלכוהול
ואני,אני רציתי ללגום...שלי אמרה שהיא תביא משהו איכותי...
שלי חזרה עם משקה צהוב בהיר חששתי קצת,טעמתי,אלוהים כמה וודקה
לאחר חיכוך הלשון עם החך במשך ארבע פעמים יכולתי לזהות את טעם
הוודקה שהתערבב עם האשכוליות אשר יצרו את צבעו המוזר של המשקה
הנ"ל שמפניו מעט חששתי ,שלי סיפרה בהמשך שהברמנית "לא כל כך"
מחבבת אותה לכן היא החליטה להתנקם בשני שליש וודקה ושליש
אשכוליות...יכולתי לנחש.....!!!
המוסיקה המשיכה ואני...כמובן אני איתה, די ג'י בן עלה ונתן
הופעה חזקה, למרות שלא שמעתי כלום ורק הייתי עבד לתנועותי בעוד
שלי מתדלקת אותי בעוד ועוד וודקה אשכוליות.
יניב עבר- חובה עלייך להאיט...ללא הצלחה מרובה,הרגליים שלי
העדיפו להמשיך לצחוק עליי עם הקצב המטורף של המוסיקה.
השעה ארבע וחצי עוד שעתיים אני בדרך לאילת...בדרך זו או אחרת
מחשבותי נדדו דרומה לכיוון כביש הערבה והשמש אשר תכה בי כאשר
היא תקוד מצידו הימני של האוטובוס ותסנוור אותי בדיוק כמו
הסינוור שפקח את עיניי לרווחה כרגע.
שלי מגיחה מהכניסה מתוך החושך בריקוד ואני מחייכת אלייה-חובה
עלייך לדבר ולהגיד לה שניר נראה ממש טוב היום ושיניב ממש נחמד
וחבל שרפי לא בא, אבל השפה התחתונה הבוגדנית שלי קשרה קשרי
מחתרת סודיים עם השפה העליונה והן לא הסכימו לפעור את פי
ולהוציא ממנו אף לא הגה! לפתע, מבטי עלה כלפי רומי שהתבוננה
באותו רגע בשעונה ובאותו רגע חסר משמעות לחלוטין יכולתי שמתי
לב שהוא מתאים לבגדיה...תפסה אותי ביד פלוס סימון הנדה קל של
הראש כלפי חוץ.
התיישבנו בספסל וליידי הגיע בדרך לא ידועה בקבוק מים קרים,
הרגשתי טוב ואז, ראשי צנח על השולחן, חייכתי, לא יודעת למה..
אני אוהבת לחייך-חובה עלייך להישאר לשבת,אבל הרגליים שלי משכו
בחזרה לרחבה לרקוד כמו בובה על חוטים לא הרגשתי יותר את רגליי,
זה היה מדהים מרגש ומפתיע יחד!האי ידיעה מה קורה סביבי, ידיי
גם הצטרפו לקנוניה הגדולה שרגליי פתחו נגדי, זה היה שיא ממש
כמו אקסטה עצבנית שמשתלטת על כל המערכות שלך יחד אולי גם
אורגזמה קטלנית שנגרמת כתוצאה מהשילוב והכל... הוביל לטראנס
בלתי ניתן לעצירה שפקד את גופי..
היה לי טוב!-חובה עלייך לעצור....