18 חורפים עברו עלי
כולם, עצובים, אפורים, מלאו לי טיפות של רגש. החיו אותי מחדש
ותפרו אלי חיוכים נשכחים. הטמיעו בי מלנכוליות ודכדוך שאוהבים
את העולם.

    18 אביבים חלפתי
שהביאו עמם, אהבות, ושאיפות לטוב. הביאו בכי וצחוק ויצר אין
סוף. הביאו רעב לחיים, ולעשיית טוב לאחרים. הפילו אותי שוב
ושוב כשרציתי למצוא משמעות לחיים.

    18 קיצים עברו דרכי
ניתקו אותי ממסגרות ומאנשים לא נחוצים, קירבו אותי לעצמי
והשלימו אותי לכדי אני. חומם הקשוח רק חישל אותי, פריחתם
המושלמת כמעט והרגה אותי.

    18 סתווים בעברי
תקופות של התחלה, של התקדרות, של שקיעה והתהוות. תקופות של
שיכרון וחשש מהעתיד, תקופות בלתי נשכחות שכמותן אין. שלכת
נפלאה שגילתה לי את מערומיהם של מכרי שקרבה אותי בפשטותה אל
האמת של חיי.

אהבותי הגדולות ביותר, חלמתי. חלומותי הגדולים ביותר, כאבתי.
18 שנים, 216 חודשים, 6570 ימים. אינסוף אהבות, אינסוף
געגועים, וכולם נעלמים. שלום לכן, 18 שנים.