הכאב גדול, והכאב מר
העתיד לא מראה, כל סימן...
שיהיה אחרת, טוב יותר
הנשמה זועקת, היא אינה יכולה יותר...
למה? הוא לא פה לידי? לתת חיבוק?
הוא שם, ואני פה
קוראת לו, בוא אליי
התקווה דועכת, והלב נשבר...
האמונה בורחת...
הביטחון בורח, כי קשה לו
הגוף רועד, העיניים דומעות...
אבל כולם אינם מתייחסים, כי מה היא בסופו של דבר?
אדם, ילדה או נערה, אשר אינה יכולה יותר
אין רעש, אין קול אבל היא שם
קוראת לכם... חסרת קול
הקול נמלט, אל מקום אחר, טוב יותר...
אין לה כלום יותר, הגוף מתפרק לו אט אט...