|
היו שהתרחקו ממני אז.
לא נשארתי חייב
הולך כתועה בין האשפתות
חתולים שימשו לי מקור לנחמה.
באוזניי מתנגנות מנגינות מוכרות
בעבר שמעתי אותן
ברחם אמי בו ידעתי סבל
נגמלתי ממציאות החיים.
בלילה בו הדובה חייכה אלי
לא ראיתי דבר מאש כוכבים
שרוי באבקה כה מוכרת
בין חולות השבילים, דרדרים.
שוטטתי חבול ומתנשם
בכבדות הלאה. רחוק
חוזר אל ילדות
מגעים נעלמים,
תחושה של ריחות וזכרונות
ריקים
מזרקים ונחיריים רגישות |
|
|
אני רוצה למסור
ד"ש לגיל ירדני
שיושבת פה לידי
(סתם, היא לא,
אבל ככה תמיד
אומרים ברדיו)
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.