דווקא עכשיו החלטת לעזוב. לא מצאת לך יום יותר טוב?
דווקא אמא התחילה לאהוב אותך, אמרה שאתה חמוד ושאנחנו מתאימים.
דווקא כשכבר אזרת אומץ לבוא אלינו הביתה, לעמוד מול המשפחה שלי
בבטחון מלא.
דווקא עכשיו אחרי כל המכתבים שכתבת לי, על זה שאתה מתגעגע
ורוצה כבר לראות אותי. שאתה מתגעגע לריח שלי ומחכה לרגע שבו
ניפגש, ותיגע בי כמו שלא נגעת בחיים.
דווקא עכשיו כשקניתי לך את הבושם בדיוטי פרי של לונדון, זה
שגורם לי לגמור רק מלדמיין לעצמי את הריח.
דווקא עכשיו כשהלכנו לקנות יחד את החוטיני הכתום עם הציור
המצחיק, שאתה בחרת בעצמך.
דווקא כשהתחלתי להיות טובה כשאנחנו מזדיינים - לפחות ככה
אמרת.
דווקא כשאחותך אמרה בארוחת צהריים ההיא שאנחנו באמת כבר הרבה
זמן ביחד והיא מתפלאת עליך, כי אף פעם לא החזקת מעמד יותר
מחודש, ועכשיו, שנה ושמונה חודשים.
דווקא עכשיו כשאני יושבת פה בגשם אחרי שהשארת אותי לבד, פעורת
פה.
דווקא עכשיו כשאפילו את הסיגריה אני לא מסוגלת להדליק מרוב
הגשם והמים, והידיים שרועדות.
דווקא עכשיו, כשאני קולטת שאני לא צריכה את כל הסבל המיותר הזה
שאתה גורם לי תמידית.

דווקא עכשיו,
כשפתאום אני קולטת
שבעצם -
אני בכלל לא צריכה
אותך.