אנה איזוצ'ייב / עצמיים |
דרכה אני מנסה לתרגם חיוכים ומלים לשפה
שאוכל להבין
שרירי הפנים נחלשים ראשי
נשמט מטה
החוטים המותחים את גווי מתרופפים
אני מתקפלת
לולאת העשן שלי מתהדקת
כי אם כבר לבד
לפחות שתהיה סיבה טובה לשתוק
אני מביטה באצבעותיי רועדות, מתרכזת
בתחושת העשן בריאותיי.
אולי בור הזפת הנמוך הזה
הוא המקום בו גם אחרים ירחמו עליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|