|
פצעי האש של הסיגריה עוטפים אותי בהילת עשן
דרכה אני מנסה לתרגם חיוכים ומלים לשפה
שאוכל להבין
שרירי הפנים נחלשים ראשי
נשמט מטה
החוטים המותחים את גווי מתרופפים
אני מתקפלת
לולאת העשן שלי מתהדקת
כי אם כבר לבד
לפחות שתהיה סיבה טובה לשתוק
אני מביטה באצבעותיי רועדות, מתרכזת
בתחושת העשן בריאותיי.
אולי בור הזפת הנמוך הזה
הוא המקום בו גם אחרים ירחמו עליי. |
|
|
מחזור זה כמו
משכורת חודשית
אם לא קיבלת את
יודעת שנדפקת
כשקטנים הוא
אוהב חיילים
והיא בובות,
כשגדולים הוא
אוהב בובות והיא
חיילים
נעורים ללא
חלומות זה כמו
זקנה ללא
זיכרונות
בנים הם כמו
שעון, בלילה
דופקים בבוקר
שוכחים לצלצל
בנים הם כמו
שירותים, או שהם
תפוסים או שהם
מלאים בחרא
אל תעשני
בשירותים כמו
שאת לא מחרבנת
במאפרה
לוליטה מקריאה
בדקדקנות את כל
משפטי האסלה
שהיא מכירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.