אני עומדת מול מראה,
מחפשת את עצמי דרכה.
עומדת ביישנית, תופסת ביטחון
בודקת את עצמי מכל כיוון.
עושה פרצופים, בודקת חיוכים
מסתובבת ובוחנת כל צד ופינה
האיפור צריך להיות מושלם, גם השיער והשמלה.

ואז אני יוצאת, אל הקור והרוח,
סוגרת עוד כפתור פתוח.
השמלה באויר מתנופפת,
מזכירה לי שאני שוב מאחרת.

הוא בטח כבר מחכה,
כולו מבושם ויפה.
זאת הפגישה הרשמית הראשונה
רק אני והוא, אצלו בדירה.

אנחנו נפגשים בחצי הדרך,
דקה אחרי חצות - בערך.
ו...

הממ...
הציפורים מצייצות, כבר בוקר!
הוא לצידי ואני מחוייכת מאושר.
אנחנו נפרדים לשלום,
בנשיקה וחיבוק נוטף חום.
היה מצוין וקבענו שוב למוצ"ש
והנה הסיפור עם המראה מתחיל מחדש.