סימן שאלה ניצב מעליי
דרכיי חסומות, איני רואה את שבילי,
ידיי מגששות ותרות אחר מוצא,
אך כחרב דמוקלס, כך גם סימן השאלה.

"נחמדה, אבל קצת מסתגרת", אומרים
והדרכים מחייכות בהבנה, במלוא אורכן.
נעליי מועדות בין שיניהן,
ואני נופלת למרגלות חיוכיהם.

החרב חורקת, הרוח מאיימת להפילה
וציפורים נודדות בין זיזי הדרכים.
הבנה כחוד של עיפרון נשברת,
אל מול הזעם שבידיי המגששות אחר הציפורים.





19.02.06