את כמו מדחס של משמעות
מפיחה בי טעם
לחיות, לחשוב, להלחם.
אני כמו ילד בן עשרה
מפורק לרגלייך
ואת מחברת מותניים לגב
מתקינה ראש על צוואר
מחזירה את הלב למקומו
נושקת ברוך
אומרת לי בוא -
ואני שכבר שכח גילויי אהבה
מוצא עצמי מחובק, רגע, מחבק
בוכה על כתפייך
אוחז בגופך
לא מוכן להרפות ממך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.