יומן מילואים
אז מה לעשות שאני לא קרבי?
פתאום הדבר הכי נחשק במדינה הזו הפך להיות קרבי בג'נין עם צו
שמונה,
כל אחד רוצה ללכת פתאום ולהחטיף מכות לערבים,
פשוט אורגייה של הרג המונית.
כולם מתגייסים לעזור לצו שמונה, כולם.
שולחים חבילות ושולחים מתנות ויש הרבה תצלומים יפים בעיתון
של דיילות שמחייכות ונותנות אריזות שי לחיילי מילואים.
אז אני לא צו שמונה.
אני סתם במילואים.
ומה לעשות זה די הורס לי את החיים.
להיכשל במקוצועות, כשאני משלם בשביל הלימודים,
להיות במקומות בלי קליטה ובלי חיים.
ללכת ולנקות שרותים בגיל 24, כי אתה תורן רס"ר ואין יותר
צעירים ממך
לעשות ביד כי אתה רחוק מאיפה שהישארת את החברה שלך.
אז אני לא צו שמונה אבל אני עדיין במילואים,
הכי מצחיק זה שזה פחות נחשב, כי אני לא הורג ערבים.
אבל החלק הכי יפה זה שאני מגן על המדינה,
אותה מדינה שיש בה כל כך הרבה דברים גרועים, שאני פשוט שונא
ליד הדברים הטובים שבקושי בולטים.
אז אני לא בצו שמונה,
זה אומר שאני לא נחשב?
אם אני אקבל צו שמונה לא ידברו על זה בחדשות,
על הצו שמונה שלי לא ידע כמעט אף אחד במדינה.
(אולי רק אם יגיע סקאד או משהו כזה). |