שכוב בזרועותיי הלילה,
תחת שמיכה של כוכבים
עם אדוות הים נסחף,
מרותק לרחשי הגלים.
כאוב בזרועותיי הלילה,
מתנחם במגע מפנק
אך סבלו הסורר בו ניגר,
להשתלט על רוחו משתוקק.
כמוש בזרועותיי הלילה,
שולח מבט נאלח,
חש את היופי גוער בו,
מותש כקשיש נאנח.
תמות בזרועותיי הלילה,
תחת שמיכה של כוכבים,
הבט באין-סוף של הים,
הטמע בין תנודות הגלים...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.