|
כדור ארץ שלם מפריד ביננו
מרחק שליבי חוצה בשבריר של זמן,
ברגע שעיני נפתחות אל בוקר נוסף -
של המתנה.
וראשי מורה להסתכל לכל הכוונים
ולחפש עד שנמצא,
אבל עיניי, משום מה, כבולות לצו הלב המורד,
ומבקשות להשיר מבט אל אופק מעורפל וחשוך
שיורה חיצים חזרה אליהן -
הלב שוב נפצע ובוכה את פרפוריו הכואבים.
ודממה -
על פני כדור ארץ אחד שלם.
20/7/01, קוסקו-פרו |
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.