יש ימים בהם לא טוב שאקרא שירה
בעצם אסור.
בלי-ל-עיסה בולסת וקוראת
עוד ועוד ועוד
עם הקליפות, עם החרצנים
לא שוטפת כלום
רואה את התולעים
לא לועסת כלום לא מחזיק בפנים
לא נגאלת מלחץ הצנרת
עמוסה גואה מתפוצצת ומקיאה נתז
כמו ברז שריפה שאיבד כיוון.
משהו השתגע במערכת אינה יכולה עוד
לקלוטלעכללסנןולהבחין
בין הדלוחין שלי לביוב של אחרים ריחם
נדבק בי נדבק ודבק.
יש ימים בהם אסור שאקרא שירה
משתקפת בה במלוא עכירותי
מפריעה לי-
לרעות את עצמי.