כשאת בוכה, נפלט הרוע
כשאת בוכה, אני לא חושב
לא מסוגל לראות, לא יכול לשמוע
דמעה אחת, וזה כואב.
כשיוצאת הדמעה, לא חושב על כלום.
וכשהיא זולגת, אני יושב, המום.
לא מבין למה, לא מבין איך
אישה יפה שכבר לא תחייך.
כי ברגע של רגש, שנייה של חולשה
שיערך כבר לא אסוף, וגופך שפוף
מבצבצת דמעה, המילים כבר זורמות
וסיפור אהבה, עולה בלהבות.
כי יום אחד קרתה טעות,
פעם אחת, איזו שטות,
נגעתי באחרת, בגדתי בך
שונא את עצמי, ואת - מלאך.
מצפוני אותי תוקף,
את בוכה וזה שורף
חייב לך לספר, שנגעתי באחרת
חייב לך לספר, ואת הדלת את סוגרת.
כי ברגע של רגש, שנייה של חולשה
שיערך כבר לא אסוף, וגופך שפוף
מבצבצת דמעה, המילים כבר זורמות
וסיפור אהבה, עולה בלהבות. |
