הוא נכנס למרכול הקרוב...
הוא ידע בדיוק מה רצה..
מה חיפש מה דרש..
הוא רצה להעניק לה ערב מיוחד..
ענוג ומתוק...

הוא קיווה
שתשתף עימו פעולה..
והינה היא עמדה שם ...
מחכה עבורו בשבילו..
הוא מיהר לקחתה לידיו..
שילם ויצא ...

במשך כל הנסיעה..
הארוכה המתישה..
חשב עלייה על דמותה..
שרועה על המיטה..
פטמותיה זקופות..
מבקשות
מתחננות למגעו
מבקשות את שפתייו
מבקשות לגעת בלשונו החמה
לשונו המתוקה

שיערה פזור על הכר..
אדמוני ורך..
ריח בושם גופה..
התחליב המוכר האהוב..
שהיה שמור רק לו עבורו..
רגלייה הארוכות...
וערוותה הגלוייה מולו ..
מול זקפתו ...

הוא לא ידע כמה זמן חלף עבר..
הוא הרגיש משום מה..
שהיתה זו הנסיעה הכי ארוכה ...
הוא רצה להגיע לחוש בה
לטעום את טעמה..

ולאחר מספר רגעים ..
שניראו היו כמו נצח נצחים..
הוא עמד שם מביט בה
לוחש מול אוזנה..

הבאתי לך מתנה...
היא הסמיקה קלות..
מביטה בו בשקיקה..
איך פתח עבורה..
לאט לאט ובעדנה..
את אותה צנצנת יפה מדהימה
צנצנת הריבה..