motto: השביל בו דרך הרוב, אינו מוביל לשום מקום...

רסיסי אור,
ערפלי קצף,
נהר
פתלתל מורד,

מעץ בולי-פסגות
נגס ברזל
בנו לי
רפסודת-חיי
הבוגדנית.

ומתנה שעון,
גונב לי  
היקרות שבשניות.

היקרות בשניות...

בזרם רפש-בוץ,
רמסו ראשי,
בקפיצת-קרש,
אל עושרם
דלגו,

פורץ, אוויר,
ומתנשף
כבר לא זקוק לאיש,
לשביל מוצק.
תנו לי אבני-דריכה
קטנות ואפורות,
ולא יותר.

ולא יותר,
שחר ליל חג-עבדות
וורוד,
ביום חול-טובעני,
בלב פועם:
אני, טוב,
טוב אני,

טוב,
ברחף -פרפר
אגרוף מכונף,
צוף-פרח,
זח, ועד-דום חיי
בתום מאה שנה,
ויותר.
ויותר...