motto: השביל בו דרך הרוב, אינו מוביל לשום מקום...
רסיסי אור,
ערפלי קצף,
נהר
פתלתל מורד,
מעץ בולי-פסגות
נגס ברזל
בנו לי
רפסודת-חיי
הבוגדנית.
ומתנה שעון,
גונב לי
היקרות שבשניות.
היקרות בשניות...
בזרם רפש-בוץ,
רמסו ראשי,
בקפיצת-קרש,
אל עושרם
דלגו,
פורץ, אוויר,
ומתנשף
כבר לא זקוק לאיש,
לשביל מוצק.
תנו לי אבני-דריכה
קטנות ואפורות,
ולא יותר.
ולא יותר,
שחר ליל חג-עבדות
וורוד,
ביום חול-טובעני,
בלב פועם:
אני, טוב,
טוב אני,
טוב,
ברחף -פרפר
אגרוף מכונף,
צוף-פרח,
זח, ועד-דום חיי
בתום מאה שנה,
ויותר.
ויותר...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.