פורסם ב29 במרץ 2004, 0:50
מה קורה לנו כשאנו מתגייסים למילואים? משום מה אנחנו נהיים
חרמנים כאילו לא ראינו בחורה 10 שנים. זיונים זה הנושא לשיחות,
כל קוץ נהפך לפרח וחוזר, אבל... תשמעו מה קרה לי השבוע
במילואים. אחד משני הפריטים שנמצאים איתי תמיד ברכב זאת מיטת
הטיפולים שלי - כחולה, רכה ותמיד מוכנה.
כשהגעתי לבסיס היו כבר כל החברה בשטח, מנצל את מעמדי כקצין
בכיר פניתי למגורי קצינים ומצאתי לי חדר ללינה ומגורים, זה היה
חדר בקומה ראשונה במבנה בן שלוש קומות. חדר קיצוני ומשקיף לאן?
למגורי קצינות כמובן.
התחלתי לסדר את חפצי וממול בחלון מול עיני, צצה לה נימפה יפה,
עירומה כביום היולדה ומגבת עוטפת את שיער ראשה, רגליים ארוכות,
חזה קטנטן, שגם עשרת המטרים שהפרידו בינינו לא הקהו בכלום את
יופי הפטמות הגדולות ואת החמוקיים הנפלאים שלה. נדבקתי לחלון,
ואז הבחנתי שהיא רואה אותי, דבר שלא הזיז לה כלל. היא המשיכה
להתנגב, התלבשה ויצאה, הבחנתי בדרגות הרס"ן שענדה על כתפיה.
כמובן שפקודת המבצע המידית הייתה לאתר את המטרה, להכניעה ולבצע
בה את זממי, שהיה כולו רווי זימה, תאווה וחשקים.
יצאתי אחריה לכיוון לשכת מפקד הבסיס, פקידת הלשכה, שמכירה אותי
היטב משרות קודם, חייכה אלי והנהנה בראש לשלום. "תגידי רביטלי,
מי זאת המלאכית עם דרגות הרס"ן שנכנסה לכאן?" שאלתי. "המלאכית
היא הרל"שית החדשה של מפקד האוגדה" נשמע קול אישה מהחדר הסמוך,
"המפקדת תמי עבורך." רביטל הפקידה האדימה במקומה ואני פרצתי
בצחוק, "תגיע אלי מיד"  שמעתי את קולה מהחדר כשצחוקי ממשיך
להדהד. רעש הכיסא שהוזז בזעם בחדר וקול הנעליים הצועדות לכווני
היו חזקים. היא נכנסה פנימה, הביטה בי ובגמגום מה פלטה
"מצטערת, לא ידעתי שאתה גבוה ממני בדרגה" בשלב הזה גם הפקידה
פרצה בצחוק למול הסיטואציה המביכה,"טוב, אמרתי נעניש אותך
מאוחר יותר" מפשיט מעליה בעיני את המדים ומדמיין את גופה כפי
שנשקף אלי מהחלון בחדר. בחדר האוכל הציגו בינינו, זאת הרל"שית,
זה המג"ד הכי דפוק באוגדה, לחצנו ידיים כשאני משהה את לפיתתי
בידה, דבר שגרם ללחייה להאדים. שותפינו לאוכל סיימו והלכו
והשאירו אותנו לבד, "מה אתה עושה באזרחות?" שאלה. "מדריך
לרפואה אלטרנטיבית ומטפל" אמרתי. התלהבה. ראיתי על אצבעה טבעת.
"נשואה?" שאלתי. "כן" ענתה "גם הוא קצין בצבא." נפרדנו לשלום.
לדעתי הפגישה בערב הייתה מתוזמנת ע"י שנינו. אני רציתי והיא לא
פחות, הלכנו לחדרי, סגרתי את הדלת ולפני שהספקתי להסתובב,
הוטחתי על הדלת, ידיה נכרכו סביב צווארי ולשונה חדרה לפי,
שפתיה מנשקות את שלי. "רגע" אמרתי "לאט, יש לנו 24 ימים להכיר
אחד את השנייה". לקחתי את ידה והובלתי אותה לכיוון המיטה "תני
לי לטפל בך" אמרתי כשאני פותח את כפתורי חולצתה, חזייה לא
הייתה לה וזוג שדיה נגלה לעיני. חפנתי אותם בידי, יורד עם
לשוני לכיוון פטמתה, מנשק, מלקק אותה, חש איך היא מזדקרת, חש
את רעידות גופה, את נשימותיה, את הלהט העומד לפרוץ. ידי השנייה
החלה לפתוח את כפתורי המכנס, עוזר לה לחלץ גופה מהם. משאיר
אותה עומדת מול עיני כשרק תחתוניה לגופה. הפסקתי לרגע ועמדתי
בוחן אותה, נהנה מכל מה שרואה, מתחרמן בטרוף מיופייה. התקרבה,
מנסה לגעת בי בחולצה, במכנסיים. "לא" אמרתי "אני הבוס, אני
אחליט מה יקרה." הורדתי את תחתוניה מגלגל אותם ממותניה עד
לכפות רגליה, כשאני מלווה בלשוני את שביל ירידתם. גופה הזדעזע,
צמרמורת. השכבתי אותה על גבה על המיטה, רגליה על הרצפה, פשקתי
אותם מלטף בידי את פנים ירכיה. גופה ניגן איתי, היא נעה אלי
ואיתי כמו בדואט מושלם, הייתה לה פלומת שיער זעירה ושפתיים
ורודות מדהימות. פישוק רגליה חשף את נרתיקה הרטוב. לשוני
השתלחה לה בינות לירכיים טועמת ממיציה, עולה על גבעת הדגדגן
וכובשת לאט את השפתיים, לשוני נכנסת ויוצאת מנרתיקה. והיא,
איזה פנים יפות, איזה גוף, איזה טעם, איזה ריח. שקעתי בהזיה
מוטרפת, ידי האחת לשה את שדיה והשנייה שולחת אצבע לפי הטבעת
שלה. להפתעתי, החלה לצרוח ולגנוח כך שפחדתי שכל היחידה שומעת
וכבר דמיינתי את המבטים והצחקוקים של כולם מחר. הורדתי את בגדי
מעלי כשאני נעמד בין רגליה עירום, היא משכה אותי אליה, ידה
אוחזת באברי, מחדירה אותו לתוכה, מקמרת גופה, רוצה, מנסה
להכניס כמה שיותר ממני לתוכה ואני לא יודע איזה שד נכנס בי,
רוצה אותה אחרת, לאט, לטעום מהכל, לגעת בכל, לענג ולהתענג
מהגוף השמימי הזה.
התחלתי לנוע בתוכה בתנועות איטיות, מרגיש איך היא קולטת אותי
בתוכה, מרגיש את כיווצי נרתיקה על הזין שלי, עולה לגבהים
אדירים, ידיה חפרו בגבי מהדקות אותי אליה. המשכנו כך עד הבוקר.
שמונה שעות של עינוגים הדדיים כאילו אנו בעולם לא לנו, גומעים
אחד את השנייה. בבוקר כשיצאה, לחשה "אוקי המפקד, נשארו לנו עוד
23 ימים", חייכתי. אין ספק שכשאתקשר הביתה לאישה לא אשקר
כשאומר לה שאני עובד קשה. וההמשך יבוא חברים, הפעם המילואים
הולכים להיות קשים.