הודו מאד אישית
נוגעת בי מבפנים
ממששת אותי ונותנת לי לצמוח
לוחשת לי שאני טובה
ושלא חשוב מה - אני אצליח
רומזת לי מהי הצלחה
ומה חשוב באמת
מכניסה בי מנת שלוה
ומשחררת את שרירי גופי
מכוונת אותי שלא אטעה בדרך

הודו קשה ומלוכלכת
צבעונית ומרתקת
חריפה אך ממותקת

מלאת פרצופים
מחייכים אלי מבעד חלון
אומרים "נמסטה" בפה מלא, שזה שלום

ועוד אישה עם סארי
את פניה מכסה בבושה
וילד קטן עם רגל ערומה
ופרה
וצואה
ובאבא שולח יד - מקבץ
ואיש בלי רגליים
ופרחים על צוואר

ו-330 מליון חיות-אלים
שאליהם מליארד איש נושאים עיניים
ומוזיקה מתנגנת ברחובות
הקול כה זר אך מוכר
הודו מרגשת אותי
בצורה שקשה להסביר -
היא כל כך משונה
אך אותי מיטיבה להכיר...