|
באותו רגע של משיכה
היא בכל צבעיו נגעה
הוא חש בנשיותה העוטפת
ידע שיכול היה לקום וללכת
אם לא בגדו בו רגליו עם כישופם
של הרגע הקסום ושל זו, שמלטפת.
סירובה לשוב לחוש ולהתמכר
נמס כמו חלב הנר
שנותן אור וחום מעצמו, מגופו
כשעל גבו לא עוצרת האש עד סופו
מעכלת, לוקחת ורוצה אף יותר.
כשניסו הם לנשום את הריח, הטעם
של הרגע הנפלא שלא יחזור עוד אף פעם
סירב אז גופם להסדיר נשימתם
כאילו ירצו לחוש זה את זו
ולו אף במחיר החיים עצמם |
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.