הכל חשוך, בחדר לבד
נדמה היה כאילו
הכל נאבד.
מביטה בחלון, עוצמת עיניים
נזכרת...
איך הלכנו, איך הלכנו
שם שניים.
בגן שעשועים
דיברנו, דיברנו
מתחת לעץ,
על הכרית שם ישבנו.
מול המחשב,
בכינו, צחקנו
ואיך במכונית
יד ביד שתקנו.
פקחתי ת'עיניים
הכל נעלם
ואני כאן עדיין
מחכה, מחכה סתם
הכל מטושטש, מעורפל, מבולבל
אך החיוך על פנים
בראשי ממוסגר.
ירדתי לים...
ראיתי ת'שמיים,
פתאום כולם
יסתכלו לי בעיניים
חיפשתי אותך,
אבל היה כבר מאוחר,
וידעתי שזהו.
הכל כבר נגמר! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.