|
אני מאוד פסימי ודיכאוני והנה עברה תקופה וזו התוצאה:
אני כבול באזיקים
ובחליפה של משוגעים
בירדיבה בירדיבי
כן יש לי שפה משלי
אני רואה שחור
אז נפלתי לבור
כי אני מוזר
בכל עלייה יש קוץ
ואני נחתך ונחרך
זה משאיר סימן
אבל אני נעלם
פזמון:
גיהנום מרופד
שלא יכאב
שזורקים אותך
על הגב...
אם אי-פעם יצא
טוב מה אני משקר
זה אף פעם לא יקרה
גיהנום מבטון מרופד
שלא יכאב
כשאני נופל על הגב
ודרך אגב
אני חכם
אבל לא מושלם
כי אני בנאדם
פזמון:
גיהנום מרופד
שלא יכאב
שזורקים אותך
על הגב... |
|
|
ככה זה עם אברים
רגישים בולטים
מן הגוף
כדוגמת האף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.