מה מרגישים בסופו של יום.
השמחה והציפייה מפנים מקום לעצב  ולייאוש.
התרגשות של בוקר מתחלפת בבדידות עוטפת
בין הרי החושך אני אמצא את המקום שלי
שם אני אוכל לבכות על סופו של יום.
חיוכים ושמש מפנים מקום לדמעה, לאכזבה צורבת.
בבוקר מתחילים משהו חדש,
מתחילים חלום חדש,
בערב מסיימים אותו, הראש שמוט על מושב באוטובוס,
העיינים נעצמות - דברים נעלמים, דברים מתפוצצים,
חושך מכסה על הכל כמו שמיכה ענקית של עצב ונחמה.
רעש לבן ממלא אותי.
בסופו של יום אני רק רוצה להניח את הראש ולישון לנצח.
לשכוח מהכל.