[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מוצאת את עצמי צורחת עם אוזן אחת פרל ג'אם, ומזמזמזת
נעימות של הבאקסטרייט בויז באוזן השניה. אני כבר לא יודעת איזה
נוסטלגיה יותר חזקה אצלי, איזה רגש משתלט עלי כרגע.
השאלה היא האם אני באמת חוזרת איתך כל פעם לפחדים חסרי הבטחון
של גיל 12 או שאני מסתירה אותם יופי בתוך החזה של גיל 16.
אני חושבת עליך ואתה נורא משתדל שלא לדעת את זה, ולא להתייחס
לזה ולברוח ממני הכי מהר שאפשר.
ועד שאלוהים ירד לפה ויגיד לי בעצמו לעזוב אותך בשקט, זה לא
יקרה.

או שפשוט תוציא צו הרחקה.
אני אבין את הרמז.

אבל אל תתנו לההערה האחרונה לעבוד עליכם. הוא אוהב את תשומת
הלב. מבחינתו הגלגל התהפך. פעם הוא היה על הברכים ואני הייתי
על מזבח. היום אני חושבת על מזימות ערמומיות להחזיר אותו לחיי
והוא מתחמק בצחקוק עדין.

אפילו בחלומות שלי הוא לא מוכן לנשק אותי.
אני מסרבת לתת לזה להגמר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני יודע איך
כותבים סלוגן






פישקה זוהר
אמר ולא יסף


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/2/06 21:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני ירושלמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה