למה אף אחד לא מחפש אותי?
איך זה שאני כל כך לבד
מנסה לפלס לאמת שלי דרך
בין חומות הפחד שבניתי עם הזמן.

טובעת בתוך השירים
ושוחה בדמיון עם הצלילים
שכאילו מכים בי במקומות הכי כואבים
הדמעות זולגות, אני מניחה להן.

לגוף כבר אין כוח לנסות להתמודד
מול הנפש שלא מפשירה
והוא רק שוכב מבלי לזוז
כבר אין לי כוח לנסות לקום.

ולא מבקשת עכשיו ידיים שילטפו
ולא מבקשת שפתיים שינשקו
לא מבקשת לב שיחשוק
עייפתי מלחפש אהבה.

רק מחפשת ידיים רחבות שיחבקו
ושפתיים שילחשו לי, לא לפחד
רק רוצה מקום, באיזה לב שיקשיב לי
ויסלק את הבדידות

לא רוצה להרגיש שונה כל כך
נמאס לי לפחד
מרגישה כלואה בתוך הפחדים שיצרתי
מרגישה כמו אבן כבדה בתוך אגם
אגם הבדידות שלי
ואני רק טובעת וטובעת
וכולם כבר לא נמצאים פה מסביב
למה אף אחד לא מחפש אותי?
אני פוחדת להיעלם
פוחדת להישאר לבד