זה
הקו המפריד בין שמיים וים
בין זכר לנקבה
בין חושך לאור
בין שקט ל
זה הגבול הדק שגורם לנו לכעוס
שגורם לנו לפרוס
עצמנו לחתיכות
שגורם לנו לומר ש
זו הנשימה העצורה הזו
בהשתאות מול הרים ועננים
ביופי אדם
או פחד מפניו
אלו כל הרצונות שלי לגדול
אלו כל התשוקות שלי לקבל
אלו כל המשאלות שלי לפרוק ולתת
אלו הפחדים, הזכרונות, השכחה
העירנות האינסופית, הסלחנות התוקפנית
הרצינות התהומית, האהבה
האהבה
תן לשקט לחדור
לך הביתה, שוב, תחזור
לפעמים אין טעם
בעודף מתיקות,
באקשן מחוספס.
תן ליד ללטף
ראה לילה מתחלף
תרגיש איך נשלך מתקלף
ובוא נקי
כמו חדש
כמו נחש. |
