הא לך סוחר סדקית,
שחור טרפך מתגלה באורות צללית.
הבהובים של מנורת רחוב טרוטה-
מציירים את קלסתרון דמותך.
מבטך הציידי  יזמן  לו שלל מכמונת מזדמן,
וידך המגוידת חיש את קופת שרצך תשמן.

קורבן שווא, זעק זעקתך!, דובב שפתייך מקבר!.
משל ושנינה בקרן הרחוב, ושיח שוטים מעבר.
אנשים מן הישוב  טובעים בביצות השגרה
וסוחר הסדקית מנחית בפניהם מכה ניצחה.


פושט ולובש צורתו לפרקים;
לעיתים  יקצור את קציר עמלנו,
מזדמנות יחרוץ בחצרות היכל גורלנו.
צנינים בעיניו העיוורות של הצדק,
תקל ידו על כל הדק.

סוחר  הסדקית ילחך פנכתו של איש מידות
בכדי לשריין כיסא אחד מני 120 כיסאות.
בד בבד ישחת רחמיו ויתיר רסן, אך לא יחסיר
פעימה מליבו,  

הלא  תמיד הכלב שב אל קיאו?