שישה חודשים של אלמנות מייסרת, אחרי ארבעים ושתיים שנות חיים
משותפים.
מהיכן תבוא לי הנחמה? מהיכן תבוא לי אהבה חדשה?

השמש שלי שקעה לים
הציפורים שלי נדמו
חדלה שירתן באוזני
נגדעה שימחת לבי החם.

השמש שלי תשוב לזרוח מחר
הציפורים שלי
עוד לא שבו לשיר
לבי החם עוד מחפש לו מחר.

אני מבכה אותך מרה אילנה,
אני מבכה אותך, כמו אין לי מחר.
ארבעים ושתים שנה אילנה ביחד,
ואינך, והיכן אמצא לי נחמה.

כעת אילנה, רעייתי המנוחה,
אנסה למצוא לי אהבה,
בזרועות אישה אחרת.

האם אמצא אהבה חדשה?
אהבת האשה החיה
תחתייך האשה, שהיית ואינך?

חיוך אוהב, חיבוק ונשיקה,
להשכיח את זה האבל,
שרובץ כך על הלב בלי הרף.
לנגב הדמעה היורדת על לחי
בלילה לבד, על משכבי עם הכר.

ברוכה תהיי לי אהבה חדשה,
אנא הכנסי אל חיי,
פתחי מחדש את שירת ציפוריי
הביאי אלי שירת חיים חדשה.

ברוכה תהיי לי אהבה חדשה,
שיברי בכוח את האבל הזה.
רפאי את הפצע הזה הפתוח,
זרחי כחמה עם בוקר.