היא לא יכולה להירגע ולא לנוח-
כנראה, עד שתרגיש, כי חייה מבוטחים בחברת ביטוח
ולכן, למרות שאהבתה בנויה ממשבי רוח קלים ומאוויר פסגות-
היא בונה סביבה וסביב יקירה חומות דאגה גבוהות.
יכלו משבי הרוח לנשוב כהילה בשערותיה,
יכול היה אוויר הפסגות למלא את ריאותיה,
יכלה להתפתות בקלות לרחף אל שקיעות קסומות
אך, במקום כל זאת - מוסיפה בריחי הגנה וסוגרת דלתות.
אולי יבוא יום והדאגות הגורפות
תרפינה מעט מלבה המלא רטיטות
וכגוזל הבוקע מביצתו אל מול קסם הבריאה-
היא שוב תניח למשבי הרוח הקסומים לפתוח סגור לבה.
אולי יבוא יום ותוכל למלא ריאותיה באוויר הפסגות
מתוך שלווה נטולת דאגות
ותיסחף במחול אל חופש עליז ושל צחוק
אשר במצהלותיו ימוטט את חומות הדאגה הגבוהות.
אולי...
02/11/05 © |
