מחזיקה למענך כמה סלעי תהום,
מחזיקה, ולעולם עוזבת.
משנה פני הקרקע,
משנה, ולעולם נשארת.
אוספת מימיי לבבך,
שוטפת צמחי גנך.
משתדלת לאחוז בידך,
מנסה, ושוב נכשלת.
מחממת אצבעותייך, קפואות הן.
מלטפת פנייך, רועדות הן.
משקה שורשייך, קטועים הם,
בכדי להרוות צימאונך, לאהבה.
מתבגרת עם חום מילותייך,
חופשייה עם משב רוחך.
מתרפקת על כל משאלותייך,
מביטה בעיוורון עינך.
אמא טבע, שייכת את לי.
עזרי לי, הצילני מידי המוות.
ואהיה שם, למענך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.