הייתי הולכת בשבילים
שבילים של הברות סתומות
הברות סתומות של מילים
מילים כמו קליפות יתומות
עד שבאת אלי אהובי
קול עדין בקצהו של קו טלפון
בדיוק כשחיפשתי לי איזה נביא
בדיוק כשאיבדתי כבר את הצפון
הברות הברות, יושב ומחבר
למילה אחת ארוכה
כמו חוט ארוך של זהב שעובר
בחלל שביני לבינך
דמותך לי היתה כמו צל מטושטש
עומד בקצה של משפט
אהבתי אותך אהבה של ממש
הכרנו, בעצם, רק קצת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.