בצריף נקי וצבוע
גר איכר טוב-לב ורגוע
בחצר גדלים קיקיון וחרוב,
את אורחיו מקדם  הוא תמיד ב-"כל טוב!".

הגיע אושפיז מדושן וקודר;
ארוחה שאכל יש בה די והותר
למארחו הצנוע למשך שבוע -
ואולי אף יותר;

מתעניין המארח במה יוכל לעזור לאורח.

"לי עצירות יש, ועודף סוכר
ואתה כה רזה - אך נראה מאושר,
את הכול הייתי נותן, ידידי היקר,
לו היה משתנה מצבי לאלתר ".

"צחוק ושלווה יאירו פניך
שמן קיק ירפא עצירות
החרוב יפחית מדמך סוכרים
אם תאכל באיפוק - לא תדע מרורים".

בתום שבוע, בחצר של צריף קטן בצלו של עץ חרוב
תלמיד ורבו צוחקים, נהנים מסלט של כרוב.